מלבי״ם.
רלב״ג, מלבי״ם.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
שבת נו., רד״ק, מלבי״ם, ורש״י בפס׳ ג׳.
רש״י, מצודת דוד.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
מלבי״ם. וחז״ל אמרו (במסכת
שבת נו.) שלא חטאו בקבלת שוחד, רק על ידי שנטו אחר הבצע מעלה עליהם כאילו לקחו שוחד, רש״י, רד״ק בפס׳ ב׳, מלבי״ם.
מלבי״ם.
אברבנאל.
מצודת דוד.
רד״ק, מצודת דוד.
רד״ק.
כך משמע לענ״ד מרד״ק.
מצודת דוד. ואמרו רבותינו ז״ל, שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות עליהם מלך ולמחות את זרע עמלק ולבנות בית הבחירה, אם כן למה היה הדבר רע בעיני ה׳? לפי שבתרעומת שאלו אותו ולא לשם מצוה, כי אילו אמרו תנה לנו מלך שישפטנו ביושר ובאמונה לא היה הדבר רע בעיני שמואל, שהרי הכתוב מעיד כי בניו לא היו שופטים ישרים, או אילו אמרו נבוא לפניך ותשפטינו אתה כל ימי חייך (אחר שאין אתה יכול לחזר על המקומות) היו אומרים כהוגן, או אם אמרו נמנה בעצתך מלך עלינו אחר שאתה זקנת והמלך ישפטנו ויוכיחנו ויהיה מוראו עלינו לשמור דרך ה׳, זו השאלה היתה טובה, אבל כשאמרו ״שימה לנו מלך״ זה היה רע, ומיעוט ביטחון בה׳, ועוד שאמרו ״ככל הגוים״ ואין ישראל ככל הגויים, כי אם היו שומרים דרך ה׳, היה ה׳ לוחם את מלחמותם ללא צורך במלך שיילחם, לפיכך אמר הקב״ה לשמואל ״לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם״ כי אינם רוצים מלך רק בגלל עניין המשפט, (כי בזה די היה להם בך כל ימי חייך, והיו הם הולכים אליך אם לא היה בכוחך ללכת אליהם לשפוט) אבל עתה כשמצאו עילה לשאול שופט, שאלו מלך! ואותי מאסו ממלוך עליהם וסילקו בטחונם ממני. ובדברי חז״ל יש מחלוקת, מהם אמרו שנענשו על שהקדימו ״ככל הגוים״, ומהם אמרו שלא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודה זרה, שנאמר שימה וגו׳ והיינו אנחנו ככל הגוים, ומהם אמרו זקנים שבהם כהוגן שאלו, שנאמר ״שימה עלינו מלך לשפטנו״ ועמי הארץ שבהם קלקלו שנאמר ״והיינו גם אנחנו ככל הגוים״, רד״ק.
מצודת דוד.
מהר״י קרא.
רד״ק, רש״י. ומלבי״ם מבאר כי חטא ישראל היה בשלושה דברים: א׳, למרות שיש מצווה לשים מלך, המצוה היא כאשר צריכים את המלך כדי לכבוש את הארץ, מה שלא היה כאן. ב׳, היא על כי פגעו בכבודו של שמואל ששאלו מלך ״לשפוט״ ולא ללחום, וזה מעיד כי רצו להעבירו מתפקידו. ג׳, כשאמרו ״לשפטנו ככול הגויים״ לא התכוונו ״מלך״ ככול הגויים, אלא ״משפט״ ככל הגויים שלא על פי דין תורה, וזה מה שאמרו ״לשפטנו ככל הגויים״ ולא ״מלך ככל הגוים לשפטנו״.
רד״ק, מצודת דוד.
מצודת דוד. ומלבי״ם מבאר שה׳ אמר לשמואל לשמוע בקול העם היינו שכונתם היא למה שאמרו ״ככל הגוים״, שרצונם במלך שישפוט אותם לפי חוקות הגויים עפ״י דעתו.
מצודת דוד.
רי״ד.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
אברבנאל.
רד״ק.
מצודת דוד.
וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה ש״ביקשו לעבוד עבודה זרה״, מלבי״ם.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
רש״י.
אברבנאל.
רש״י, מהר״י קרא, מצודת ציון.
כך משמע מתרגום יונתן, רד״ק, מצודת ציון. ונחלקו רבותינו ז״ל במשפט המלוכה, ר׳ יוסי אומר כל האמור בפרשת המלך, מלך מותר בו, ר׳ יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא ליראם ולבהלם, רד״ק.
מלבי״ם, מצודת ציון.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
אברבנאל, מלבי״ם.
רלב״ג.
ואמר ״משפט המלך״ על דרך סגי נהור, כי ״משפט המלך״ אמור לתאר משפט צודק, וכאן הוא מתאר את העיוותים אשר יעשה המלך, שהם ההיפך ממה שהיה אמור להיות ״משפט המלך״, אברבנאל.
מצודת דוד, מלבי״ם.
אברבנאל, מלבי״ם.
ראה רלב״ג המבאר כי למרות שאין המלך מותר באותם הענינים, רצה שמואל ליראם ולבהלם.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
רד״ק, מצודת דוד.
אברבנאל.
אברבנאל, מצודת דוד.
מצודת דוד.
רש״י. ולדעת רד״ק כל זה בשכר ולא בחינם אלא שהמלך קודם לכל אדם, ולדעת מלבי״ם, הלקיחה תהיה באופן שהשרים יהיו תחילה הרצים כסוסים לפני המרכבה, ולא יבחר כפי המדרגה והיחוס והמעלה, רק כפי רצונו של המלך להרים או להשפיל את האדם, והוא לא יבדיל בין השרים לעובדי אדמה, אלא ינהג ללא צדק ויושר.
מלבי״ם. ורד״ק בפס׳ ט״ו מביא פירוש רבותינו שיקח אותם לנשים ולפילגשים.
רד״ק, מצודת ציון.
רש״י, מהר״י קרא.
מצודת ציון.
רד״ק, מצודת ציון.
אברבנאל.
מצודת ציון.
אברבנאל.
מלבי״ם.
רד״ק.
מצודת דוד.
אברבנאל.
מצודת ציון. ורבותינו ז״ל פירשו שיקח פירותיהם וישלם עבורם אם יצטרכו אותם עבדיו, כשילכו למלחמה יפשטו על המקומות אם אין להם מה לאכול, אבל מעשר התבואה והפירות והצאן הוא משפטו בכל עת שירצה, שהרי שלמה מלך ישראל היה לוקח, ומה שאומר הטובים כלומר שיבחר מהטובים לקחת פירותיהם ולתת לעבדיו, ומה שאמר שדותיכם וכרמיכם וזיתיכם כי הם עיקר המחיה, וכן אמר דגנך תירושך ויצהרך, רד״ק. ואברבנאל חולק על ביאור זה ומבאר כי כל המתואר כאן הינן דברים מגונים אשר אסור למלך לעשות.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
אברבנאל.
מלבי״ם.
רד״ק.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מצודת דוד. ורד״ק מבאר שיטיל עליהם מס.
מלבי״ם.
רלב״ג, אברבנאל.
רלב״ג.
אברבנאל.
רלב״ג, מלבי״ם.
אברבנאל, מצודת דוד.
ר״י קרא.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
אברבנאל.
מצודת דוד.
מלבי״ם. ורלב״ג מבאר שאע״פ שהמלך יעשה את כל הדברים שאמר שמואל, הם בוחרים שיהיה להם מלך כדי שיקבץ את העם להילחם וכך לא ימשלו בהם האויבים כמבואר בפס׳ הבא.
מלבי״ם.
אברבנאל, מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
רד״ק.
אברבנאל. ומלבי״ם מבאר שהעם אמר לשמואל שלא התכוונו למלך שישפוט אותם לפי חוקות הגויים, אלא שיהיו ככל הגויים בזה שיש להם מלך, ומלכם ישפוט אותם לפי חוקי התורה ולא יהיה כעריץ אלא ילחום את מלחמות אויבי ישראל.
מלבי״ם מבאר כי לאחר ששמואל שמע כי חזרו ישראל לשאול כהוגן, דיבר את דבריהם באזני ה׳ ללמד עליהם זכות.
רד״ק.
רד״ק.
רד״ק.
אברבנאל.
אברבנאל.
אברבנאל.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
אברבנאל.