×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל א ח׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת⁠־בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיְהִ֞י שֶׁם⁠־בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ (ג) וְלֹֽא⁠־הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔ו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ⁠־שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט׃ (ד) וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה׃ (ה) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה⁠־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֖נוּ כְּכׇל⁠־הַגּוֹיִֽם׃ (ו) וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָֽמְר֔וּ תְּנָה⁠־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ז) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּי⁠־אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ (ח) כְּכׇֽל⁠־הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר⁠־עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אוֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַד⁠־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם⁠־לָֽךְ׃ (ט) וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי⁠־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל⁠־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ אֶל⁠־הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ׃ (יא) וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת⁠־בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ׃ (יב) וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי⁠־מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ׃ (יג) וְאֶת⁠־בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת׃ (יד) וְאֶת⁠־שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶ֠ם וְאֶת⁠־כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו׃ (טו) וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃ (טז) וְֽאֶת⁠־עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת⁠־שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת⁠־בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת⁠־חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ׃ (יז) צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ⁠־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים׃ (יח) וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹא⁠־יַעֲנֶ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ (יט) וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם⁠־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ׃ (כ) וְהָיִ֥ינוּ גַם⁠־אֲנַ֖חְנוּ כְּכׇל⁠־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙א וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת⁠־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃ (כא) וַיִּשְׁמַ֣ע שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל⁠־דִּבְרֵ֣י הָעָ֑ם וַֽיְדַבְּרֵ֖ם בְּאׇזְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כב) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤הי״י֤ אֶל⁠־שְׁמוּאֵל֙ שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֔ם וְהִמְלַכְתָּ֥ לָהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א מַלְכֵּ֙נוּ֙ =ל,ק,ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א?!=מַלְכֵּ֙ינוּ֙ (כתיב מלא יו״ד); היו״ד ברורה למרות שהמקום מטושטש, ונראה שיש סימן מחיקה (ברויאר ציין את האות בספק). זוהי אחת מהאותיות הנדירות בכתר הסותרת את כל שאר כתבי⁠־היד הקרובים לו, ואין לה תמיכה במסורה; וראו גם בטבלה שבמבוא למהדורה זו.
E/ע
הערותNotes
(א) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל ולא יכול היה להמשיך לסבוב בערי ישראל1, וַיָּ֧שֶׂם אֶת-בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל כדי שיתהלך כל אחד מהם בחלק מן הארץ לעשות משפט2: (ב) וַיְהִ֞י שֶׁם-בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ השני לו3 אֲבִיָּ֑ה, והם הועמדו להיות4 שֹׁפְטִ֖ים, ולא די שלא הלכו בדרך אביהם לסובב בארץ אלא ישבו שניהם בקצה הארץ5 בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע, ואילו ישב אחד בדן ואחד בבאר שבע לא היה הטורח רב, אבל הם ישבו שניהם בבאר שבע להטריח את ישראל לבוא אליהם ולהרבות שכרם6: (ג) וְלֹֽא-הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔יו (בדרכו כתיב) של שמואל אביהם, וַיִּטּ֖וּ וְהִטּוּ עצמם7 אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע חמדת הממון8, ובגלל זה9 וַיִּ֨קְחוּ לקחו -שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ וְהִטּוּ מִשְׁפָּֽט כי עבירה גוררת עבירה10: פ (ד) ובשונה מהתקופה בה פלשתים לא יכלו להרע לישראל בין היתר בזכות משפט הצדק שהיה עושה שמואל, כעת בגלל עיוות הדין, הרימו הפלשתים ראש ומשלו על ישראל11, וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל-שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה לרמה, מקום מגוריו12: (ה) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ ותש כחך13 ואין אתה יכול לשפטינו כמו שעשית עד היום14 וּבָנֶ֕יךָ ששמת לנו שופטים15 לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ, לכן עַתָּ֗ה שִֽׂימָה-לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ, ונהיה16 כְּכָל-הַגּוֹיִֽם שמלכם הוא השופט17: (ו) וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָה-לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ כי המשפט מסור לשופטים לדון על פי התורה, ולא למלך לדון על פי דעתו18, ועוד הרע לו שלא ביקשו זאת בימי השופטים19, ועוד שאמרו ״ככל הגוים״20, וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל-יְהוָֽה שתבוא אליו הנבואה בענין זה לדעת מה להשיב להם21: פ (ז) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל-שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר-יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ גם בעניין המשפט שיהיה מסור ביד המלך22, כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כי הלא לא עשו דבר בלתך23, כִּֽי-אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם שאני הייתי מקים להם כל פעם שופט שהיה מושיעם כאשר היו שבים אלי, ועכשיו סילקו בטחונם מעלי ורוצים שימלוך עליהם מלך קבוע ככל הגוים24, ובזה רוצים הם לפרוק מעליהם משפטי התורה ומלכות שמים25, כי לא חפצו במשפטי התורה26: (ח) ואין זה דבר חדש אצלם, כי27 כְּכָֽל-הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר-עָשׂ֗וּ לי, מִיּוֹם֩ אשר הַעֲלֹתִ֨י אֹתָ֤ם אל צֵל ההשגחה העליונה28 מִמִּצְרַ֙יִם֙ שהיו תחת ממשלת המצרים, וְעַד-הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה, ובכל זאת וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים להיות תחת כנפי השרים והכוכבים במקום תחת ההשגחה העליונה29, כֵּ֛ן כך הֵ֥מָּה הם עֹשִׂ֖ים עתה גַּם-לָֽךְ כאשר עשו לי30, ואע״פ שיצאת לפניהם במלחמותיהם והצליחו31, הם אומרים לך ״שימה לנו מלך לשפטנו״, למאוס במשפט התורה ולבחור במשפט המלך32, ומואסים להיות מונהגים על ידך בהנהגה ניסית והשגחתית ורוצים הנהגה טבעית לבטוח בזרוע בשר33: (ט) וְעַתָּ֖ה הואיל ולא בך מאסו34, א״כ אינם ראוים מעתה להשגחה ניסית, והינם ככל הגוים שהנהגתם בדרך הטבע, ולכן הם צריכים מלך שינהיגם35, שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם להמליך להם מלך36, אַ֗ךְ כִּֽי-הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ הַתְרֵה37 בָּהֶ֔ם מה שיקרה באחריתם38, כאשר תהא אימת מלכם עליהם39, וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט חוקי הנהגת40 הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם, שהוא יקבע לעצמו כפי רצונו שלא כדין41, וידעו שמלכות זו קשה להם42, ולכן הסבר להם כי לא טוב שלא יהיה המלך נכנע למשפט התורה43, כי המושל הנכנע אל משפטי התורה לא יתנשא להעביר משפט ולקחת מה שלא מגיע לו מצד הדין, כי סוף סוף גם הוא צריך לשמוע אל התורה44: ס (י) וַיֹּ֣אמֶר והודיע45 שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל-דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה על כי ידע מחשבותם שמאסו בהשגחה העליונה46, אֶל-הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים אשר ביקשו מֵאִתּ֖וֹ משמואל, שישים להם מֶֽלֶךְ: ס (יא) והנה הודיע שמואל לישראל את משפט המלך47, וַיֹּ֕אמֶר שמואל זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ48 אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם, הוא יעשה את העולה על רוחו מבלי לפנות אל משפט התורה49, ובמקום לקבוע נימוסים טובים בהם תחיו, יעשה לכם את ההיפך50, אֶת- העשירית51 מִבְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח בחוזקה52, וְשָׂ֥ם וישים לוֹ֙ בְּמוליכי53 מֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וברוכבי הסוסים54, וְרָצ֖וּ ולרוץ רגלי55 לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ: (יב) וְכן יקח מבניכם56 לָשׂ֣וּם לשים ל֔וֹ אותם שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים, ולמרות הכבוד שבדבר, הנכבדים שבכם יברחו מהשררה, וימאסו בעול המשא אשר ימנע מהם לעסוק בצרכיהם הפרטיים, אך בגלל אימת המלכות יהיו חייבים להמשיך בתפקידם אשר יוטל עליהם57, וְכן יקח מבניכם לַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ של המלך58, וְכן יקח מבניכם לעשות אותם אומנים ונפחים ונגרים59 כדי לַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי-מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ: (יג) וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶ֖ם לא יקח לשום שררה אלא למעשה שפחות60, יִקָּ֑ח אותן, לְרַקָּח֥וֹת לרקח מרקחת הבשמים61 לתמרוקי נשיו62, וּלְטַבָּח֖וֹת לבישול63, וּלְאֹפֽוֹת לאפיית הלחם64, ואת כל זאת תעשנה הנשים בחינם65: (יד) וְאֶת-שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶ֧ם וְפרדסי66 זֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח בעושק וגזל גדול67, וְנָתַ֖ן ויתן אותם לַעֲבָדָֽיו העשירים הקרובים אליו68: (טו) וְלאחר שיקח את שדותיכם הטובים, גם מהשדות והכרמים שישאיר לכם69, את זַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר ויקח מהם מעשר70, וזה יותר קשה שֶׁיִּדָּמֶה בזה ללויים ולעניים ויעשה שולחנו כשלחן גבוה71, וְנָתַ֥ן ויתן את מה שלקח מכם לְסָרִיסָ֖יו לשריו ומשרתיו72 וְלַעֲבָדָֽיו: (טז) וְאֶת-עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת-שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים במראה73 וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח, וְעָשָׂ֖ה ויעשה עמהם את הצריך לו74 לִמְלַאכְתּֽוֹ, ואתם לא תוכלו לעשות למלאכתכם75, ואף שיש לו עבדים הם לא יעשו מלאכה כי יהיו נכבדים, אלא יקח את בניכם ועבדיכם76: (יז) ואף בבקר שלכם תיפגעו77, את צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר בשבילו כדי להתעשר78 וְחוץ מזה79, גם80 אַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ-ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים בגופכם81, ולא תהיו בני חורין מלעבוד עבודתו82: (יח) וכיוון שלא תוכלו לפרוק עולו כי יִרְדֶּה בכם מלככם על ידי עבדיו וצבאיו83, וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא לה׳84 מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם מרוב שיכביד עליכם85, וְאולם, למרות שקרוב ה׳ לכל קוראיו86, לֹֽא-יַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא לפי שאתם בחרתם במלך87, וכבר התרה בכם ולא שמעתם88, ועד עתה אע״פ שהייתם חוטאים, מתוך שלא היה לכם מלך כי אם הקב״ה, לא היה מניח שום אומה להיזקק לכם, אבל מעתה אם תהיו חוטאים, הואיל ובחרתם לכם מלך אחר, אם האומות יצרו לכם ותזעקו לה׳ לא יענה אתכם89: (יט) וַיְמָאֲנ֣וּ ולא רצו90 הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל אשר היה ממאס להם דבר המלך השופט לפי דעתו91, וַיֹּאמְר֣וּ וענו לו92, לֹּ֔א נשמע אליך93, כי לא יהיה כדבריך שיהיה מושל עריץ שאינו נכנע לחוקי התורה94, כִּ֥י אִם-מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ להנהיג אותנו כפי חק ומשפט95: (כ) וְאף אם נהיה נעשקים ע״י המלך96, הָיִ֥ינוּ נהיה גַם-אֲנַ֖חְנוּ כְּכָל-הַגּוֹיִ֑ם לא נופלים מהם97, וּמזה תבוא גם התועלת98 כי שְׁפָטָ֤נוּ ישפוט בינינו99 מַלְכֵּ֙נוּ֙ וכן יקח משפטינו מיד אויבינו100, וְיָצָ֣א וְיֵצֵא לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם ויילחם אֶת-מִלְחֲמֹתֵֽנוּ ואם כן תגבר התועלת הכללית מול ההיזק הפרטי101: (כא) וַיִּשְׁמַ֣ע שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל-דִּבְרֵ֣י הָעָ֑ם102, ובתפילתו שהתפלל לה׳ שיענהו בדבר המלוכה103, וַֽיְדַבְּרֵ֖ם סידר דבריהם104 בְּאָזְנֵ֥י יְהוָֽה לפניו105: פ (כב) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל-שְׁמוּאֵל֙ הבן ושמע דבריהם שתולים הכל בידך106, לכן שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֔ם וְתגיד להם107 כי הִמְלַכְתָּ֥ אתה תמליך108 לָהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ, וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל-אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל, אתם109 לְכ֖וּ עתה110 אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ, ואנכי אעשה כדבריכם111, והיתה הכוונה כי האל יתברך יבחר את המלך, ושמואל יקראם ויאסוף את ישראל אחרי שיודיעהו האל יתברך מי המלך אשר ימלוך עליהם112: פ מקראות שלובות על נביאים וכתובים, באדיבות המהדיר הרב אליהו חדד
הערות
1 מלבי״ם.
2 רלב״ג, מלבי״ם.
3 מצודת ציון.
4 מצודת דוד.
5 מלבי״ם.
6 שבת נו., רד״ק, מלבי״ם, ורש״י בפס׳ ג׳.
7 רש״י, מצודת דוד.
8 מצודת ציון.
9 מצודת דוד.
10 מלבי״ם. וחז״ל אמרו (במסכת שבת נו.) שלא חטאו בקבלת שוחד, רק על ידי שנטו אחר הבצע מעלה עליהם כאילו לקחו שוחד, רש״י, רד״ק בפס׳ ב׳, מלבי״ם.
11 מלבי״ם.
12 אברבנאל.
13 מצודת דוד.
14 רד״ק, מצודת דוד.
15 רד״ק.
16 כך משמע לענ״ד מרד״ק.
17 מצודת דוד. ואמרו רבותינו ז״ל, שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות עליהם מלך ולמחות את זרע עמלק ולבנות בית הבחירה, אם כן למה היה הדבר רע בעיני ה׳? לפי שבתרעומת שאלו אותו ולא לשם מצוה, כי אילו אמרו תנה לנו מלך שישפטנו ביושר ובאמונה לא היה הדבר רע בעיני שמואל, שהרי הכתוב מעיד כי בניו לא היו שופטים ישרים, או אילו אמרו נבוא לפניך ותשפטינו אתה כל ימי חייך (אחר שאין אתה יכול לחזר על המקומות) היו אומרים כהוגן, או אם אמרו נמנה בעצתך מלך עלינו אחר שאתה זקנת והמלך ישפטנו ויוכיחנו ויהיה מוראו עלינו לשמור דרך ה׳, זו השאלה היתה טובה, אבל כשאמרו ״שימה לנו מלך״ זה היה רע, ומיעוט ביטחון בה׳, ועוד שאמרו ״ככל הגוים״ ואין ישראל ככל הגויים, כי אם היו שומרים דרך ה׳, היה ה׳ לוחם את מלחמותם ללא צורך במלך שיילחם, לפיכך אמר הקב״ה לשמואל ״לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם״ כי אינם רוצים מלך רק בגלל עניין המשפט, (כי בזה די היה להם בך כל ימי חייך, והיו הם הולכים אליך אם לא היה בכוחך ללכת אליהם לשפוט) אבל עתה כשמצאו עילה לשאול שופט, שאלו מלך! ואותי מאסו ממלוך עליהם וסילקו בטחונם ממני. ובדברי חז״ל יש מחלוקת, מהם אמרו שנענשו על שהקדימו ״ככל הגוים״, ומהם אמרו שלא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודה זרה, שנאמר שימה וגו׳ והיינו אנחנו ככל הגוים, ומהם אמרו זקנים שבהם כהוגן שאלו, שנאמר ״שימה עלינו מלך לשפטנו״ ועמי הארץ שבהם קלקלו שנאמר ״והיינו גם אנחנו ככל הגוים״, רד״ק.
18 מצודת דוד.
19 מהר״י קרא.
20 רד״ק, רש״י. ומלבי״ם מבאר כי חטא ישראל היה בשלושה דברים: א׳, למרות שיש מצווה לשים מלך, המצוה היא כאשר צריכים את המלך כדי לכבוש את הארץ, מה שלא היה כאן. ב׳, היא על כי פגעו בכבודו של שמואל ששאלו מלך ״לשפוט״ ולא ללחום, וזה מעיד כי רצו להעבירו מתפקידו. ג׳, כשאמרו ״לשפטנו ככול הגויים״ לא התכוונו ״מלך״ ככול הגויים, אלא ״משפט״ ככל הגויים שלא על פי דין תורה, וזה מה שאמרו ״לשפטנו ככל הגויים״ ולא ״מלך ככל הגוים לשפטנו״.
21 רד״ק, מצודת דוד.
22 מצודת דוד. ומלבי״ם מבאר שה׳ אמר לשמואל לשמוע בקול העם היינו שכונתם היא למה שאמרו ״ככל הגוים״, שרצונם במלך שישפוט אותם לפי חוקות הגויים עפ״י דעתו.
23 מצודת דוד.
24 רי״ד.
25 מלבי״ם.
26 מצודת דוד.
27 מצודת דוד.
28 מלבי״ם.
29 מלבי״ם.
30 אברבנאל.
31 רד״ק.
32 מצודת דוד.
33 וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה ש״ביקשו לעבוד עבודה זרה״, מלבי״ם.
34 מצודת דוד.
35 מלבי״ם.
36 מלבי״ם.
37 רש״י.
38 אברבנאל.
39 רש״י, מהר״י קרא, מצודת ציון.
40 כך משמע מתרגום יונתן, רד״ק, מצודת ציון. ונחלקו רבותינו ז״ל במשפט המלוכה, ר׳ יוסי אומר כל האמור בפרשת המלך, מלך מותר בו, ר׳ יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא ליראם ולבהלם, רד״ק.
41 מלבי״ם, מצודת ציון.
42 מצודת דוד.
43 מצודת דוד.
44 מלבי״ם.
45 מלבי״ם.
46 אברבנאל, מלבי״ם.
47 רלב״ג.
48 ואמר ״משפט המלך״ על דרך סגי נהור, כי ״משפט המלך״ אמור לתאר משפט צודק, וכאן הוא מתאר את העיוותים אשר יעשה המלך, שהם ההיפך ממה שהיה אמור להיות ״משפט המלך״, אברבנאל.
49 מצודת דוד, מלבי״ם.
50 אברבנאל, מלבי״ם.
51 ראה רלב״ג המבאר כי למרות שאין המלך מותר באותם הענינים, רצה שמואל ליראם ולבהלם.
52 מצודת דוד.
53 מצודת דוד.
54 מצודת דוד.
55 רד״ק, מצודת דוד.
56 אברבנאל.
57 אברבנאל, מצודת דוד.
58 מצודת דוד.
59 רש״י. ולדעת רד״ק כל זה בשכר ולא בחינם אלא שהמלך קודם לכל אדם, ולדעת מלבי״ם, הלקיחה תהיה באופן שהשרים יהיו תחילה הרצים כסוסים לפני המרכבה, ולא יבחר כפי המדרגה והיחוס והמעלה, רק כפי רצונו של המלך להרים או להשפיל את האדם, והוא לא יבדיל בין השרים לעובדי אדמה, אלא ינהג ללא צדק ויושר.
60 מלבי״ם. ורד״ק בפס׳ ט״ו מביא פירוש רבותינו שיקח אותם לנשים ולפילגשים.
61 רד״ק, מצודת ציון.
62 רש״י, מהר״י קרא.
63 מצודת ציון.
64 רד״ק, מצודת ציון.
65 אברבנאל.
66 מצודת ציון.
67 אברבנאל.
68 מלבי״ם.
69 רד״ק.
70 מצודת דוד.
71 אברבנאל.
72 מצודת ציון. ורבותינו ז״ל פירשו שיקח פירותיהם וישלם עבורם אם יצטרכו אותם עבדיו, כשילכו למלחמה יפשטו על המקומות אם אין להם מה לאכול, אבל מעשר התבואה והפירות והצאן הוא משפטו בכל עת שירצה, שהרי שלמה מלך ישראל היה לוקח, ומה שאומר הטובים כלומר שיבחר מהטובים לקחת פירותיהם ולתת לעבדיו, ומה שאמר שדותיכם וכרמיכם וזיתיכם כי הם עיקר המחיה, וכן אמר דגנך תירושך ויצהרך, רד״ק. ואברבנאל חולק על ביאור זה ומבאר כי כל המתואר כאן הינן דברים מגונים אשר אסור למלך לעשות.
73 מצודת ציון.
74 מצודת דוד.
75 אברבנאל.
76 מלבי״ם.
77 רד״ק.
78 מלבי״ם.
79 מלבי״ם.
80 מצודת דוד.
81 מלבי״ם.
82 מצודת דוד. ורד״ק מבאר שיטיל עליהם מס.
83 מלבי״ם.
84 רלב״ג, אברבנאל.
85 רלב״ג.
86 אברבנאל.
87 רלב״ג, מלבי״ם.
88 אברבנאל, מצודת דוד.
89 ר״י קרא.
90 מצודת ציון.
91 מצודת דוד.
92 אברבנאל.
93 מצודת דוד.
94 מלבי״ם. ורלב״ג מבאר שאע״פ שהמלך יעשה את כל הדברים שאמר שמואל, הם בוחרים שיהיה להם מלך כדי שיקבץ את העם להילחם וכך לא ימשלו בהם האויבים כמבואר בפס׳ הבא.
95 מלבי״ם.
96 אברבנאל, מצודת דוד.
97 מצודת דוד.
98 מצודת דוד.
99 מצודת דוד.
100 רד״ק.
101 אברבנאל. ומלבי״ם מבאר שהעם אמר לשמואל שלא התכוונו למלך שישפוט אותם לפי חוקות הגויים, אלא שיהיו ככל הגויים בזה שיש להם מלך, ומלכם ישפוט אותם לפי חוקי התורה ולא יהיה כעריץ אלא ילחום את מלחמות אויבי ישראל.
102 מלבי״ם מבאר כי לאחר ששמואל שמע כי חזרו ישראל לשאול כהוגן, דיבר את דבריהם באזני ה׳ ללמד עליהם זכות.
103 רד״ק.
104 רד״ק.
105 רד״ק.
106 אברבנאל.
107 אברבנאל.
108 אברבנאל.
109 מצודת דוד.
110 מצודת דוד.
111 מצודת דוד.
112 אברבנאל.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×